"ואז הרופאים אמרו שזו כנראה תחילתה של הפלה טבעית"

הפלה טבעית. ממש היום קיבלתי את הבשורה על כך שההריון שלי שהתחיל לפני כשישה שבועות הסתיים. אני מ', עצמאית נשואה באושר לבעלי המקסים העצמאי גם הוא. יחד אנחנו מבלים את רוב היום במשרד הביתי שלנו. נשואים 4 שנים ויש לנו ילדה מקסימה בת שנתיים.

לפני כחודש וחצי, החלטנו להרחיב את המשפחה. כבר כשלושה חודשים מראש הכנתי את הקרקע, חישבתי את ההפרשים בין המחזורים, עשיתי סטטיסטיקות וחישבתי בכל המחשבונים שקיימים באינטרנט את הביוץ. ביום הביוץ גם הרגשתי שמדובר בביוץ, עשינו מה שעשינו, יום כן ויום לא – לפי ההמלצה. הייתה לי הרגשה ממש טובה לגבי ההריון הזה. לשנינו זה התאים, אני בדיוק בגיל המתאים (30) והחלטנו שיאללה מגדילים את המשפחה.

כשבוע וחצי לאחר שעשינו מה שעשינו היה אמור להגיע המחזור.ונחשו מה? הוא אפילו לא הראה סימנים של הגעה. ניגשתי לרופאת הנשים שלי וכבר לקחתי הפניות לבדיקת דם להריון, טוקסופלזמה וכל הדברים שראוי לבדוק בתחילת הריון. איך ידעתי שהמחזור לא עומד להגיע? לא היה לי את מצבי הרוח האופייניים לפני מחזור, לא הייתי עצבנית ולא מבואסת כיאה לפני מחזור. קניתי עוד לפני האיחור במחזור בדיקת הריון (בדיקה? התכוונתי 7 בדיקות!), התחלתי לבצען עוד לפני האיחור במחזור. קיבלתי תשובה שלילית פעם אחר פעם ואמרתי לעצמי:"לא ייתכן, חישבתי הכל נכון, אנחנו אנשים בריאים וצעירים, פשוט מוקדם מדי כנראה לבדוק".

חרשתי את האינטרנט בחיפושים אחרי מה כתוב על הפלה טבעית

התחלתי לחרוש את האינטרנט בחיפוש אחר מידע מתי כבר בדיקת ההריון יכולה לזהות את ההריון, מתי מתרחש תהליך ההשתרשות וכו'. יומיים לפני האיחור במחזור חוויתי מה שנקרא "דימום השתרשות". מין דימום שנמשך חצי יום שנראה כמו מחזור קל ונפסק. בדקתי באינטרנט והתיאורים אכן תאמו את מה שחוויתי ואמרתי לעצמי: "זהו! יש דימום השתרשות, לא, זה לא מחזור, זה הדבר האמיתי! הייתה השתרשות. וופי דו!

רצתי כמובן לסופר פארם, קניתי עוד 3 בדיקות (כן, מימנתי הרבה סופר פארמים בתקופה האחרונה) וביצעתי אחת מהן כבר למחרת. ולראשונה – קיבלתי שני פסים – אחד חזק והשני חלש יותר. נזכרתי (לאחר שבעלי הזכיר לי) שכך היה גם בהריון הקודם ושזה בסדר שהפס השני חלש יותר ושהוא כנראה יתחזק בהמשך. שמחתי אבל הייתי סקפטית עדיין. למחרת עשיתי שוב בדיקה ושוב שני פסים – אחד חזק והשני חלש. אמרתי לעצמי:"יופי, כבר נראה מבטיח". סיפרתי לאמא שלי, וניגשתי לבצע את בדיקת הדם.

בטה מתעתעת וחוויה מטלטלת

בדיקת הדם הראתה בטא HCG של 87. בהחלט מלמד על הריון. עם תוצאה זו ניגשתי לרופא נשים מגעיל, מתנשא ולא נחמד (הוא החליף את הרופאה שהייתה אמורה לקבל אותי במרפאתה) ואמר שנתון של בטא 87 בשבוע 5 להריון לפי החישוב של המחזור האחרון נראה לו לא תקין. בנוסף, הייתה אצלו במרפאה מוזיקה חזקה שחרפנה לי ולבעלי את האוזניים ובקושי שמענו מה שהרופא היהיר הזה אומר לנו. הסברתי לו שכנראה זה נבע מביוץ מאוחר ושלפי הטבלאות שראיתי באינטרנט זה כן עומד בטווח תקין. הוא נתן לי הפניה לבדיקת בטא נוספת. למחרת, כשבוע לאחר הבדיקה הקודמת ניגשתי לעשות בדיקות דם שוב. חוררו לי את שתי הידיים מכיוון שהורידים שלי דקים וקשה מאוד להוציא מהם דם. כיף, כיף, כיף. חזרתי הביתה ובצהריים הבדיקה הראתה שכמות הבטא עומדת על 513. הייתי מאושרת. הבטא הכפילה את עצמה 3 פעמים בשבוע. תקין לחלוטין! חזרתי עם הבשורה לבעלי ושמחנו יחדיו וקיללנו את הרופא המתנשא עם המוזיקה הקולנית.

ושוב לחץ, ושוב המצב לא ברור

כיממה לאחר מכן, החל לי דימום קל. בהתחלה נלחצתי אבל קראתי באינטרנט שייתכן ומדובר בתופעה תקינה של תחילת הריון ואולי הפלה טבעית. יחסית נרגעתי והלכתי לישון. למחרת קמתי והדימום לא פסק. התחלתי להלחץ ממש. בצהריים הדימום פסק ונרגעתי שוב. בערב חזר – אמרתי לעצמי "אוי ואבוי". הדימום לא היה מאסיבי וגם לא בכמות של מחזור, הרבה פחות מכך. עם זאת, הדאגה לא ירדה לי מהראש, קראתי עוד באינטרנט והתחלתי להיחשף לדברים שכל מיני בנות כתבו בכל מיני פורומים שכך התחילה להם ההפלה הטבעית שחוו, החלטתי שאמתין עד לבוקר ואראה מה המצב. בבוקר לא היה דימום ונשמתי לרווחה. בצהריים הדימום חזר וביקשתי מבעלי שניסע יחדיו למוקד של הנשים ההרות.

הגענו למוקד, להפתעתי קיבלו אותנו מאוד מהר. פגישה אצל האחות, מדידת לחץ דם והופ לבדיקת אולטראסאונד ראשונה אצל טכנאית רנטגן. היא בדקה וגינלית וקבעה:"אני לא רואה שק הריון". בדיוק לפני שנסענו למוקד קראתי באותם פורומים הזויים שהרבה נשםי כתבו שבשבוע 6 וגם 7 הרופאים לא הצליחו לצפות בשק הריון ושההריונות התפתחו באופן תקין בסופו של דבר. הטכנאית הפנתה אותנו לדבר עם הרופאה שהייתה במוקד. נשארתי עם תקוה בלב והמתנו לפגישה עם רופאת הנשים.

זה עצוב וזה קורה להמון נשים

נכנסנו לרופאה הלבבית שחיכתה לנו בפנים. היא באמת הייתה לבבית. לא בציניות. היא הסתכלה על הנתונים בגיליון במחשב ואמרה שתבדוק אותי. הכאיבה לי מאוד וכשסיימה ראיתי את הדם שהיה על המכשיר שהשתמשה בו וכבר די הבנתי את התמונה. היא אמרה שסביר להניח שאין הריון ושהדימום שיש לי כרגע מעיד על תחילתה של הפלה טבעית. שאלתי איך יכול להיות שהבטא עלתה באופן תקין? היא רק ענתה שככה זה במצבים כאלה ושדימום כמו שיש לי מעיד על התרוקנות שאריות הדברים שהיו אמורים להקרא הריון. היא קראה לזה הריון כימי אבל אני כבר בקושי הייתי איתה. החזקתי את עצמי חזק חזק עד המעלית. במעלית כבר לא יכלתי לעצור את הדמעות. בעלי היה חמוד וניסה לנחם כמה שיכל אבל שום דבר לא עזר באותם רגעים. מאז שגיליתי שאני בהריון לא שתיתי קפה. בדרך הביתה ביקשתי מבעלי שנשב לשתות קפה. הוצאנו את הילדה שלנו מהגן מוקדם (ב- 15:00) והלכנו לשתות איתה קפה ולאכול עוגה.

משהו נגמר, אבל משהו אחר יתחיל

בערב עוד נשארה לי טיפה תקוה. קראתי המון באינטרנט על הריון כימי ומה זו התופעה הזו בכלל והבנתי שעלי לבדוק עכשיו, לאחר הדימום שחשתי בימים האחרונים שוב את רמות הבטא. ביקשתי מבעלי שיילך לסופר פארם ויקנה לי ערכה ביתית לבדיקת ערכי הבטא. רציתי לדעת סופית אם באמת מדובר בהפלה או שבאמת הרופאה לא יכלה להבחין בשק הריון כי מוקדם עדיין. אמרתי לעצמי:"במידה ואבדוק עכשיו את הבטא והיא עדיין תהיה גבוהה, או תעלה מהבדיקה האחרונה עדיין יש סיכוי להריון ושהדימום הזה הוא סתם, וששק ההריון ייראה בעוד כמה ימים".

התבדיתי בדיוק לפני כשעתיים. בעלי חזר עם הבדיקה וביצעתי אותה. הבטא ירדה לרצפה. 25. כשראיתי את הקוים ישר התחלתי לבכות. נזרקתי על המיטה והתייפחתי כמו ילדה בת 5. אז זה הסיפור שלי. הריון כימי שנגמר לפני שעתיים.

אחרי שקראתי עכשיו הרבה באינטרנט הבנתי שאחרי הריון כימי אין מניעה להכנס להריון כבר במחזור הקרוב. אין ספק שאנסה. חבל רק שסיפרנו לכ"כ הרבה אנשים על ההריון עוד לפני שבכלל ראינו דופק ושק הריון. המחשבה שלי היא לנסות להכנס מהר לעוד הריון ואז שלא יהיה צורך להסביר שאין הריון 🙂

ולמה העליתי את כל זה על הכתב בשעת לילה מאוחרת במקום לישון? כדי שנשים נוספות שנמצאות במצבי ידעו שהריון כימי שנגמר בהפלה טבעית זה לא סוף העולם. שאפשר ככל הנראה (עוד לא ניסיתי) להכנס להריון תקין מיד לאחר הריון כימי ושאין כל צורך להכנס למשבר ולדכאון לאחר מכן. כן, אני מאוד עצובה כרגע וגם השינויים ההורמונליים שאני חווה כרגע גורמים לתחושת עצבות לא קטנה, אבל אני יוצאת מעודדת ומלאת מוטיבציה לחודש הבא בו אנסה שוב. שיהיה בהצלחה לכולן והי, אתן לא לבד, הרבה נשים עברו, עוברות ויעברו זאת. שיהיה לכולנו בהצלחה ורק רגעים שמחים ושני קוים.

למידע על הפלה טבעית באתר שיבא תל השומר

למידע על הפלה טבעית באתר מכבי