חוקי הפליידייט משתנים מזמן לזמן ומתקופה לתקופה. מה שפעם היה פשוט, היום הפך למסובך. הבמבה של פעם שקיבלנו כשבאנו לחברים הפכה היום לצלחת פירות העונה/מוזלי עם קצפת, המשחק בכדור למטה מתחת לבניין או בשכונה הפך ל"בוא תראה מה יש לי בחדר" ואלוהים ישמור אם אין לילד שלך בחדר איזה גאדג'ט מעניין או איזשהו מותג שהילד שהגיע אליכם מתעניין בו (סמי הכבאי? רובוטים של פולי? בובות פרוזן? מטבח ילדים מאובזר? כלי נגינה שווים?) – במידה והילד שמגיע אליכם הביתה נכנס לחדר של הילד שלכם ולא מוצא את מבוקשו – אתה כהורה מתחיל להתקפל באי נוחות.. הילד שהגיע מתחיל להשתעמם.. או או.. סיטואציה מוכרת? אז אם בשעה טובה הגעתם למצב בו יש לכם ילדים בגן עיריה או אפילו בכיתה א, או ב וחברים מגיעים אליכם הביתה – הנה 4 דברים שכדאי לכם לעשות כדי להתכונן בצורה מיטבית (זהו פוסט קצת קיצוני, קחו בהומור)

חבר בא הביתה? אספו מידע מקדים

מודיעין עסקי קיים לא רק בעולם העסקים, אלא גם בעולם הילדים. במידה והזמנתם אליכם ילד הביתה מהגן – אתם חייבים (חייבים! שמעתם?!) לברר אודות הילד – מה הוא אוהב, מי החברים שלו בגן, סרטים אהובים, בובות, דמויות וכו'. אל תתביישו לשאול את האמא או האבא לגבי תחביבים ואהבות של הילד. אם הם מתקמצנים במידע – אל תוותרו! כנסו לפייסבוק של ההורה, בדקו איזה תמונות של הילד עם צעצועים יש שם (ואם אין, המשיכו הלאה, תפסו את הילד בגן באיזה בוקר ושאלו מה הוא אוהב לדוגמא). זכרו – לא תבררו, אתם עלולים למצוא עצמכם במצב בו הילד שבא משתעמם אצלכם, ובמקרה הטוב – לא יבוא שוב. במקרה הרע – יספר לחברים האחרים בגן או בכיתה שלילד שלכם אין צעצועים שווים ושהיה משעמם אצלו. מכאן ועד להדרדרות המצב החברתי של ילדכם – הדרך קצרה. באחריות.

"הילדים כבר ישחקו לבד?" תחשבו שוב

אל תניחו שהילדים יסתדרו לבד, במיוחד אם מדובר בילדי טרום טרום חובה או טרום חובה. אם הילדים יחסית קטנים הכינו מראש 2-3 רעיונות לפעילות עם הילדים כאשר יגיעו החבר או החברה, לדוגמא: משחק משותף בפאזל, צביעה או ציור, התחפשות לכל מיני דמויות עם אביזרים שיש בבית (או אפילו עם הבגדים של ההורים), מה שחשוב הוא שיהיה גיבוי במידה והילד שבא לדוגמא לא אוהב לצבוע או לצייר, או לא אוהב פאזלים, שתהיה יהיו לכם כמה רעיונות מוכנים לשליפה ברגע האמת. דוגמאות טובות הן: משחקי קופסא, השחלת חרוזים, הכנת הופעה עם כלי נגינה, הכנת ארוחה בכאילו, ארגון פיקניק בסלון או מסיבת פיג'מות (לאלו מכם שלא מפחדים לברדק את הבית כשבאים חברים), אפיית עוגיות יחד  (רלוונטי גם לבנים וגם לבנות! אל תהיו כאלו מגדריים..).

הכינו מראש אוכל וכיבוד כשבאים חברים 

הצטיידו מראש בדברים שאפשר יהיה לכבד את הילד המתארח. קחו בחשבון שאולי הוא גם יישאר לארוחת ערב, אם תרצו וגם אם לא. אולי אתם לא כאלה, אבל יש הורים שפשוט מנחיתים את הילד אצל החבר, ומניחים ששם ידאגו לכל מחסורו. פירות הן אופציה טובה, מי מביניכם שהוא מתירן אפשר גם במבה, ביסלי, פריכיות בטעמים, וכל מה שעובר לכם בראש, וכמובן אולי גם ארוחת ערב, תלוי בשעה ובילד. בנוסף, חשוב מאוד לוודא מראש עם ההורה השני מה הוא מרשה ומה לא, יש ילדים שאומרים על הכל "אמא מרשה" או "אבא תמיד נותן לי", ובסוף אבא נכנס בדיוק כשהחלטתם לכבד את הילדים בשוקולד אכול כפי יכולתך והוא רותח מזעם שהילד קיבל שוקולד.. בקיצור – לא לקחת סיכונים מיותרים.

הגדירו מראש את אורך הביקור עם ההורה השני

לא כדאי לצאת חצופים, אבל גם לא כדאי שהילד המתארח יירדם אצלכם. הגדירו מראש עם ההורה השני בערך מתי יגיע לקחת חזרה את הילד, במידה וההורה השני נשאר במהלך הביקור – מה אני אגיד לכם? לא נעים.. בייחוד אם אתם והוא/היא בוא נגיד בעדינות.. לא בדיוק באותו ראש..אבל גם עם זה אפשר להתמודד.

אל תביאו אף פעם יותר מחבר אחד הביתה

לעולם אתם לא יודעים איך דברים מתגלגלים, והילד שלכם עלול להפוך מ"מארח" ל"מיותר", תוך רגע החבר'ה האחרים יקפצו לו על המיטה, יברדקו לו את החדר, יתעללו בצעצועים שלו, יעליבו אותו, הוא יבכה עד לב השמיים, אתם תעמדו חסרי אונים מול הסיטואציה, תצטרכו להבטיח לו שלא תזמינו אותם יותר, בעוד בו זמנית תצטרכו להפוך את החביתה או את הטוסט של החברים ה"נחמדים" בארוחת ערב עם שלל בקשות מיוחדות: "אני לא אוכל עגבניה", "אני אוהב טוסט רק עם רוטב פיצה", אה וגם לחייך להורים שיבואו לקחת אותם בסוף כל הפיאסקו הזה ולומר "היה נחמד".. לא להזמין יותר מאחד כל פעם, קפיש?

יש לכם טיפים והמלצות שיכולים למקסם פגישות עם חברים בבית? השאירו בתגובות, או כתבו לנו.