בדיקת מי שפיר, דיקור מי שפיר });

דיקור מי שפיר – מה שצריך לדעת

1

דיקור מי שפיר

בדיקת מי שפיר הנה בדיקה אשר נועדה לאתר מומים גנטיים או כרומוזומליים שונים בעובר ביניהם תסמונת דאון, תסמונת אדווארדס ועוד.

בדיקת מי שפיר – באיזה שבוע?

בדיקת מי שפיר לרוב מתבצעת בארץ לרוב בין שבועות 16-20 להריון. ישנם מקרים מיוחדים בהם בדיקת מי שפיר מתבצעת בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון (בייחוד מקרים בהם מתגלה ממצא חריג באחת מבדיקות ההריון)

מה עושים בבדיקת מי שפיר?

לפני התחלת הבדיקה הרופא המבצע אותה יסתכל על העובר באולטראסונד, יוודא את כמות מי השפיר, ויבצע חיטוי (על מנת למנוע זיהומים) וסטריליזציה למקום הדקירה.  במהלך הבדיקה תוחדר מחט אל תוך שק ההריון, מחט זו תשאב נוזל מי שפיר אשר יישלח לבדיקות מעבדה. במשך כל זמן השאיבה ועד לסיום ההליך הרופא ינטר את פעילות העובר באולטראסאונד על מנת לוודא שהעובר אינו נפגע מהמחט המוחדרת אל שק ההריון. זמן שהיית המחט בתוך שק ההריון אינו רב – באיזור החצי דקה. הנוזל אשר נשאב במהלך הבדיקה מתחדש מעצמו, עד 24 שעות מביצוע השאיבה. לרוב בבדיקת מי שפיר ההרגשה היא כמו בבדיקת דם, דקירה או צריבה קלה. לא מדובר בבדיקה כואבת במיוחד.

דיקור מי שפיר – למי מומלץ לבצע?

1. במידה וגיל האישה מעל 35 – משרד הבריאות ממליץ לנשים מעל גיל 35 לבצע את הבדיקה ללא קשר לתוצאות של בדיקות אחרות בהריון, מכיוון שנמצא כי יש קשר בין גיל מבוגר יחסית של האישה לבין הסיכוי להפרעות כרומוזומליות בעובר.

2. נשאות של פגמים גנטיים – במידה ונמצא כי אחד מבני הזוג או שניהם נשאים של לקויים גנטיים כלשהם – יומלץ להם לבצע בבדיקת מי השפיר את בדיקת הגן והאם הוא הועבר גם לעובר.

2. זוגות אשר להם היסטוריה של מומים בעוברים קודמים (תלוי במום)

3. רצונם של בני הזוג – כל זוג או הורה יכולים להחליט שברצונם לבצע דיקור מי שפיר, ללא קשר להמלצות רפואיות, גיל האישה, נשאות של ליקויים גנטיים ועוד. במקרים אלו עלות הבדיקה תהיה כולה על חשבון ההורים המבצעים את הבדיקה.

מהם הסיכונים בבדיקת מי שפיר?

הסיכון העיקרי שעליו מדובר כשמתייחסים לדיקור מי שפיר הנו זיהומים באיזור הרחם והדיקור עצמו. מכיוון שבבדיקה הרופא מבצע סטריליזציה וחיטוי של המקום, הסיכון לזיהום יורד, אך תמיד קיים. בנוסף, ישנו סיכון של מוות העובר ברחם, סיכון נמוך מאוד. נוטים לחשוב שהסיכון יותר גבוה מכיוון שבסטטיסטיקה עליה מדברים כוללים גם מדינות עולם שלישי בהן התנאים קשים יותר ולכן אחוזי התמותה גבוהים יותר.

בישראל מבוצעות בדיקות מי שפיר בתנאים סטריליים והרופאים מיומנים ולכן הסיכון לכך גם כן נמוך, אך קיים כמובן. במידה והחלטתם לבצע דיקור מי שפיר באופן פרטי בקשו המלצות על רופאים מיומנים, וודאו שהרופא המבצע הנו בעל ניסיון רב בביצוע דיקור מי שפיר. חפשו על הרופא מידע באינטרנט והמלצות לפני שאתם קובעים אצלו את הבדיקה.

איך מחליטים אם לבצע מי שפיר או לא?

ההחלטה האם לבצע דיקור מי שפיר נתונה אך ורק לבני הזוג (או להורה, במקרה של הורה יחידני), ויכולה להיות מושפעת ממס' שיקולים: אמונות אישיות, תוצאות בדיקות קודמות, המלצות גנטיקאי/ת בהתאם לתוצאות בדיקות גנטיות או הסטוריה משפחתית, הרגשה אישית, גיל האישה ועוד. אך ורק אתם מחליטים בנושא זה, ואל תתנו לאיש להשפיע עליכם בנושא. לאחרונה יותר ויותר זוגות והורים מבצעים את דיקור מי השפיר ללא צורך רפואי ממשי או גיל האישה, זאת מכיוון שרק בדיקת מי שפיר נותנת תוצאה מדויקת וודאית אודות האם העובר סובל מתסמונת דאון ותסמונות נוספות או לא. כל שאר הבדיקות נותנות השערה סטטיסטית בלבד. קחו זאת בחשבון.

המידע המופיע במאמר מובא לצורך מידע כללי בלבד. המידע מהווה את עמדתו של כותבו ואינו מהווה חוות דעת מקצועית או רפואית. אין המאמר מהווה תחליף לבדיקה רפואית פרטנית או לדעתו של איש מקצוע. האתר או כותב המאמר לא יהיו אחראים לכל תוצאה הנובעת מפרסום תוכן זה או מכך שמי מקוראי המאמר ביצע את המוצע בו, בין אם התייעץ או שלא התייעץ כראוי עם בעל מקצוע בעניינו האישי.

Share.

תגובה אחת

  1. Pingback: עו"ד הדר פלד - טל על זכויות גברים בזמני הריון וחופשת לידה

Leave A Reply

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.