"נמאס לי לשמוע רק תלונות,הייתי שמח לקבל את אשתי בחזרה"

גבר אחרי לידה

גבר אחרי לידה

לרוב לאחר הלידה הגברים נדחקים הצידה ואף אחד לא שואל אותם איך הם מרגישים עם השינוי שמתחולל בבית. עם זאת, גם עליהם עוברים דברים וגם להם המצב החדש אינו פשוט לעיכול. תכירו את י', שאשתו ילדה לפני מס' חודשים וסיפר לנו מה עבר עליו מאז:

אני מרגיש שאני נחנק. מבחורה קלילה וזורמת שנותנת לי בכיף לצאת עם חברים לסופי שבוע, נותנת לבלות, מפרגנת וכו' אשתי הפכה למפלצת. לא פחות. בנוסף לשוק של זה שאני אבא לילד קטן, קיבלתי גם שוק ממנה ומההתנהגות שלה – מבחורה ליברלית וקלילה, פתאום יש לי בחורה שיושבת לי עם סטופר על החיים ועל הנשמה.

אני עובד המון שעות, אני במקצוע מאוד תובעני, במקרה הטוב אני יוצא הביתה באזור השעה 19:00. החל משעה 16:00 אני מתחיל לקבל הודעות טקסט של: "מתי אתה מגיע?"  "אני לבד כל היום, קשה לי, תבוא כבר". אפשר לחשוב שאני משחק בעבודה.. בנוסף, בבוקר כשאני יוצא, מדי בוקר אני מקבל את האמרה :"תחזור מוקדם היום, טוב?" שוב, אפשר לחשוב שזה תלוי בי. הלוואי וזה היה כ"כ פשוט. אני מת מפחד שיפטרו אותי ושלא יהיה לנו ממה לחיות. אני המפרנס העיקרי, וכרגע לא ברור אם אשתי תחזור לעבודה בזמן הקרוב ומה שאני מקבל זה אפס תמיכה על זה שאני עובד קשה מבוקר עד ערב בעבודה שלי. חלילה, אני לא מזלזל בלגדל תינוק כל היום, אבל אם אני לא אלך לעבודה ולא אתפקד למופת, לא יהיה לנו ממה לחיות. חד וחלק.

ההרגשה הזו שאשתי נותנת לי כשאני חוזר הביתה מהעבודה היא שחזרתי מבילוי, מה שעצוב זה שאין בילויים אמיתיים כבר. מאז הלידה יצאנו פעם אחת למסעדה ביום הולדתי לשעתיים וגם זה היה מלווה באינספור לחצים וטלפונים לאמא שלי לשאול איך היא מסתדרת עם התינוק. ועוד דבר שאני לא מבין הוא למה כשאני איתו הוא רגוע וישנוני וכשהוא איתה הוא ערני, נודניק ופעיל כל היום? ולמה היא מרימה אותו כל שניה מהעגלה? היא לא מתמודדת עם להרגיע אותו בלי ציצי.

הייתי שמח לקבל את אשתי בחזרה, זו שפותחת לי את הדלת בערב כשאני מגיע בשמחה, ולא בפרצוף כועס ועצבני שמביע:"עוד פעם שיחקת עד מאוחר עם חברים"? מי משחק למען השם? אני עובד כדי שיהיה לנו חיים נורמליים. נכון, זה לא קל כל היום להחליף חיתולים, להרים את התינוק, לטייל בחוץ וחוזר חלילה, אבל גם לי לא פשוט לקום בבוקר, כל בוקר לעבודה שלי, ולחזור הביתה לעוד יום עבודה. וכן, הייתי שמח אם אשתי הייתה יכולה לחכות ולספור עד 10 לפני שהיא זורקת עליי את הילד ברגע שאני מגיח בדלת. גם עליי עבר יום קשה. גם אני עייף ורצוץ. אם רק הייתה מחכה 5 דקות, נותנת לי להניח את התיק כמו בנאדם, לשתות ולאכול משהו, הייתי לוקח אותו בשמחה, מקלח, מאכיל ומרדים. הכל הייתי עושה, אבל קצת ספייס. קצת מרחב נשימה, זו כל הבקשה.

אז נכון, עד שלא ביליתי איתו חצי יום רצוף בסופ"ש לא הבנתי עד כמה זה קשה. אח"כ ניגשתי לאשתי והתנצלתי על כך שלא הבנתי למה היא כ"כ מתקשה להעביר את הימים. אחרי הסופ"ש הזה אני ממש מעריץ אותה על ההתמודדות אבל עדיין.. אפשר גם מעט למתן ולהתחשב גם בי. ומה עם הקיטורים? או הו, כל היום קיטורים:"מתי אני אשן"? "מתי תחזור היום"? "מתי נלך לבקר את סבתא שלי"? "מתי תבוא איתי להחליף את המתנה שקיבלנו"? "מתי נארח את הדודים שלי"? "למה בעלה של XXX עוזר לה ואתה רק בורח מהאחריות כל הזמן"? אוףףףףףף.. כמה אפשר?

בנות ישראל היקרות, נכון, אחרי לידה מאוד קשה לשרוד מדי יום את חופשת הלידה. אני שומע את אשתי ואת מה שהיא מספרת ואני באמת מבין שקשה, אפילו לפעמים בלתי נסבל. אבל אם רק תלמדו למתן טיפה את כל הרעל, עצבים, תסכול, מרמור וכעס שאתן חשות כלפי הבעלים שלכן (לפעמים לא בצדק, כי שוב, גם אנחנו עובדים קשה כל היום) אולי תזכו להרבה יותר עזרה וסימפטיה. ספרו עד 10 לפני שאתן מעיפות את הילד אלינו במהירות של 200 קמ"ש ברגע שאנחנו נכנסים בדלת, ולמען השם הירגעו קצת. זה יעשה לכולם רק טוב. גם לכן, גם לנו וגם לזוגיות, בחיי. לכולם קשה אחרי לידה, אבל אל תזלזלו בגבר, הוא יעזור לכן פי 10 יותר אם רק תדעו להרגיע קצת לפעמים.

הכותב הוא אב טרי לבן 4 חודשים. 

Share This Post
Have your say!
00
12 Comments
  1. הוא צודק!!!!!!!
    מגיע לו קצת מנוחה כשהוא חוזר תני לו את זה

    Reply
  2. לך לעזעזל אידיוט!

    Reply
  3. אתה באמת מרגיז. לא חייבים לעבוד כל יום עד השעה 19:00. גברים רבים מאשימים את המעסיק אבל האמת היא שהם פשוט מעדיפים להישאר בעבודה עד מאוחר במקום להיות בבית. אני חוזר כמעט תמיד בשעה מוקדמת. בנוסף, אני קם המון בלילות (הרבה יותר מאשתי). אשתי מעריכה זאת מאוד ומפנקת אותי בכל הזדמנות.

    Reply
  4. ממש אוי אוי אוי….מעבר לשינויים הגופניים והנפשיים שעוברים עלינו ולא עליכם, המילה עזרה מעידה על רמת המעורבות והאחריות לילד שלך!!!!! אם ההבנה שלה תיצור לך אפשרות "לעזור" יותר,ההבנה שלך אותה תגרום לה לטפל בתינוק בצורה טובה.שלא תשלה את עצמך כשאתה משאיר אישה ממורמרת בבית עם שעת חזרה עמומה ותחינה בקולה שהיא מטפלת בו בשמחה ובמסירות שהיתה עושה כן אם היה לה בעל תומך על אמת

    Reply
  5. נכון שבזמן העבודה יש לך קצת זמן לנוח? לאכול ארוחת צהריים? לעשן סיגריה? לאישתך אין את הפריוילגיה הזו מה גם שהיא לא ישנה בלילות, בניגוד אליך. כך שתפסיק לרחם על עצמך, היא עובדת 24 שעות ביממה, 12 שעות יותר ממך. רוצה אישה אוהבת ומסורה? תן לה לישון לפחות לילה אחד בשבוע, נכון, ביום שבת אתה לא עובד. תיזום לבד לשבת עם התינוק ולא רק "לעזור לה" כי אתה כזה נחמד. תדאג שהיא תנוח כמו שאתה דואג למנוחה שלך. מבטיחה לך שהיא תבין אותך כשתתחיל להבין אותה ולא שניה לפני.

    Reply
  6. וואי זה כאילו אני כתבתי את זה. כל מילה שכתבת זה מה שקורה אצלנו בבית , אנחנו רבים על כך המון , אני מתגמש ומוצא דרכים להיות הכי מעורב שיש ואיכשהו אף פעם זה לא מספיק ! לא יודע כבר מה לעשות.
    איך מתמודדים עם זה ?

    Reply
  7. אני למשל בת 20 באוגוסט ובעלי בן 21 והוא עובד 12 שעות אין אותו כל היום בבית וגם הוא עובד שבוע לילה אז בשבוע הזה אני ביכלל לא נוגעת בו לגבי הילד רק עם זה מקרה של ללכת לקופת חולים או לקניות משהו כזה אבל ככה אני תאמת מעדיפה לבד חח עדיף ככה מאשר שאני הדעה שעוד 5 דק הוא יקרא לי בחזרה לילד..מה שכן הוא מבשל תמיד ודברים בבית עושים חצי חצי כמה שאני יכולה והוא עושה כמה שהוא מספיק…אז לפי דעתי זה לא כזה נורא להיות עם ילד לבד אומנם שזה מטיש..אבל אין מה לעשות צריכים לוותר על משהו ככה זה לפי דעתי כן..אני ניכנסתי להריון וידעתי למה אני ניכנסת..וגם בעלי

    Reply
  8. אני בחופשת לידה ומפרגנת לבעלי תמיד כשהוא חוזר מהעבודה, אני יודעת שהוא עייף ואני מתחשבת ולא ישר מסנג'רת אותו עם התינוקת אבל אני מכירה המון נשים שמסכנים הבעלים! ישר קח, ישר תעשה, ישר עבודות בית יזומות שמחכות לו.

    Reply
  9. תכלס נכון. אני ממש משתדלת בכל כוחי לא לעוף על בעלי כי אני יודעת שאין עליו וזה פשוט המצב רוח שלי. אבל מאידך, שים לב שאם אשתך תתן לך רק להתקלח לאכול וכו' כבר נגמר היום והילד במיטה ישן.
    דברו ותגיעו להסכמות- רק אהבה ונתינה..

    Reply
    • גם אני עפה על בעלי כל הזמן כאילו אין מחר! לא משנה כבר מה הוא עושה או אומר – הוא חוטף ממני. כתבה חשובה. צריך לדעת לפעמים לנשום עמוק ולא להוציא עליהם את כל העצבים והמרמור שיש לנו..

      Reply
  10. אני קוראית וכל מה שאני שומעת זה "אויו אוי"

    Reply

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.