האם קיימת הגנה בחוק מפני פיטורים עבור נשים שטרם צברו 6 חודשי עבודה אצל המעסיק בעת הודעתן על הריונן? האם ישנם מקרים מיוחדים בהם כן יינתן היתר לפיטורי אישה בהריון? עו"ד הדר פלד – טל עם כל התשובות בנוגע לפיטורין בהריון ולאחר חופשת לידה.
בטרם נבחן ונסביר את ההיגיון ואת הרציונל שמאחורי איסורי הפיטורים שבחוק עבודת נשים, כדאי שנדע את הוראות החוק בכללותן:
- עובדת שלה ותק של 6 חודשים ומעלה ביום בו היא מודיעה על הריונה מוגנת מפני פיטורים בשעת היריון, אלא אם כן ניתן לפיטוריה אישור מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה). הוראה זו חלה גם על "עובדות קבלן" אשר מועסקות ע"י קבלני כוח אדם. למעסיק בפועל אסור לגרום לפיטוריה של עובדת בהיריון המועסקת תחת קבלן משנה, איסור הפיטורים חל גם עליו כאילו היה מעבידה.
- חל איסור מוחלט לפטר עובדת בזמן חופשת הלידה שלה, וגם אין סמכות למשרד הכלכלה לאשר את פיטוריה.
- בתקופה של 60 ימים לאחר חזרתה של עובדת מחופשת לידה (כאשר חופשת הלידה כוללת גם חל"ת שנלקח עפ"י חוק) חל איסור לפטר עובדת ללא אישור מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.
לכתבה אודות כל הזכויות של נשים בהריון מול המעסיק
לכתבה אודות כל הזכויות של נשים בחופשת לידה ולאחריה מול המעסיק
האם יש הגנה כלשהי בחוק לעובדת שטרם צברה 6 חודשי עבודה?
כן. עפ"י פסיקת בתיה"ד לעבודה, הוכר כי עובדת שטרם מלאו לה 6 חודשי עבודה והיא מפוטרת אך ורק בשל הריונה – הדבר מנוגד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. פסק-דין תקדימי שניתן בשנת 2003 בעניין זה, ובעקבותיו גם תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, קבע כי פיטורי עובדת בהריון לפני שמלאו 6 חודשים להעסקתה, רק בשל הריונה, הינם פיטורים שנעשו בחוסר תום לב, תוך הפרת חוזה העבודה ותוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (ע"ע 1353/02 אפלבוים נ' הולצמן). נשים אשר להן וותק של פחות מ – 6 חודשים במקום העבודה, המודיעות על הריון ולפתע נתקלות ביחס "שונה" או שלפתע לא מרוצים מעבודתן (כהכנה לפיטוריהן) צריכות לתעד כמה שיותר את ההתכתבויות או השיחות עם הממונה עליהן, על מנת שיסתייע בידיהן להוכיח בבית משפט, שפיטוריהן נעשו אך ורק עקב ההיריון. חשוב לדעת, כי בבית הדין לעבודה דנים בתיקים מסוג זה גם ללא הקלטה או הודאה מפורשת מהמעסיק כי הפיטורים חלו רק בעקבות ההודעה על הריון, אך מומלץ להתכונן לכך כמה שניתן.
ידוע כי לאחר סיום חופשת הלידה המעסיק מחויב להחזיר את העובדת לעבודה ל – 60 יום לפחות. נשאלת השאלה האם יכול המעביד לשלם לעובדת (היינו לפדות בכסף) את שכרה לאחר חופשת הלידה שלה בגין תקופת 60 הימים ולפטרה ללא המתנה?
ממש לא. תכליתה של ההוראה האוסרת על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה היא למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה ולהבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה (ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ יילו בע"מ ואח')
על-כן, פדיון תקופת איסור הפיטורים בכסף כאשר העובדת מעוניינת ומבקשת לחזור לעבודה, אינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק ומהווה הפרה של חוק עבודת נשים המקימה זכות לפיצוי (ס"ע (ת"א) 39109-10-10 לילך פוס גבאי נ' אלבר ציי רכב בע"מ).
באילו מקרים כן יינתן היתר לפיטורי אישה בהריון ע"י משרד הכלכלה?
אם הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה מוצאת כי הפיטורין הם "בקשר להריון" עליה לפסול את הפיטורין ואסור לה לתת היתר לכך. מאידך, כאשר סבורה הממונה כי פיטורי העובדת נעשו ללא קשר להריונה, גם אז היא רשאית שלא להתיר הפיטורים, בהתאם לנסיבות ולשיקול דעתה. (ע"ב (ת"א) 1789/03 ג'סי דגן הכט נ' עתודה רחובות 1996 בע"מ).
ההיתר לעולם לא יינתן רטרואקטיבית, אלא רק מיום קבלת ההחלטה! לכלל זה יש מספר חריגים, ביניהם: (1) אם הוכיח המעביד שלא ידע ולא יכול היה לדעת שהעובדת בהריון, שאז יאושרו הפיטורים מיום ביצועם בפועל; (2) אם יוכיח המעביד שהפיטורים נעשים בנסיבות חמורות, יינתן ההיתר החל מיום הגשת בקשת ההיתר למשרד הכלכלה. מהן נסיבות חמורות? מעילה בכספים ע"י העובדת, הפרת אמון או כל אקט חריג וקיצוני אחר. לא כל הפרה או התנהגות לא נאותה תקבל היתר לפיטורי אישה בהריון.
האם יש דין מיוחד למקרה שבו המעביד סוגר את העסק או שהמפעל נסגר?
כן, החוק קובע כי אם המעסיק הוכרז כפושט רגל או שניתן נגדו צו פירוק (כשהמעביד הוא חברה), או אם הוכיח המעביד שהעסק שלו חדל מלפעול (לצמיתות ולא באורח זמני), יינתן היתר לפיטורים. במקרה כזה ניתן לדרוש שההיתר יינתן רטרואקטיבית, מיום הגשת הבקשה למשרד הכלכלה או מיום מתן צו פשיטת הרגל (או צו הפירוק), לפי המוקדם, או מיום שבו חדל העסק לפעול.
ראוי לציין, שבפסיקת בתי הדין לעבודה ניתן למצוא סכומי פיצוי כבדים שהושתו על מעבידים אשר פיטרו עובדות בניגוד להוראות חוק עבודת נשים ובניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. החוק מאפשר לביה"ד לעבודה לפסוק לעובדת פיצוי כספי בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, גם אם לא נגרם לעובדת נזק ממון, ואף לפסוק לה 150% מהשכר אשר היה מגיע לה במהלך יתרת תקופת ההיריון ותקופת 60 הימים שלאחר תום חופשת הלידה.
עו"ד הדר פלד-טל הנה בעלת משרד עו"ד העוסק באופן בלעדי בדיני עבודה וזכויות עובדים. אל דף הפייסבוק של עו"ד הדר פלד – טל
המידע המופיע במאמר מובא לצורך מידע כללי בלבד. המידע מהווה את עמדתו של כותבו ואינו מהווה חוות דעת מקצועית או רפואית. אין המאמר מהווה תחליף לבדיקה רפואית פרטנית או לדעתו של איש מקצוע. האתר או כותב המאמר לא יהיו אחראים לכל תוצאה הנובעת מפרסום תוכן זה או מכך שמי מקוראי המאמר ביצע את המוצע בו, בין אם התייעץ או שלא התייעץ כראוי עם בעל מקצוע בעניינו האישי.
Pingback: עו"ד הדר פלד - טל על זכויות גברים בזמני הריון וחופשת לידה
Pingback: עו"ד הדר פלד - טל על זכויות נשים בחופשת לידה