עו"ד הדר פלד - טל על זכויות נשים בחופשת לידה });

עו"ד הדר פלד – טל על זכויות נשים בחופשת לידה

3

מהם האיסורים החלים על מעסיק של אישה בזמן שהיא בחופשת לידה? מהי "התפטרות לצורך טיפול בתינוק" ואילו זכויות היא מקנה לאישה? האם יש הבדל בחישוב דמי הלידה של נשים שכירות ועצמאיות? עו"ד הדר פלד – טל על כל הזכויות של נשים בחופשת הלידה ולאחריה.

כמה זמן לפני תאריך הלידה המשוער העובדת יכולה לצאת לחופשת הלידה?

כל עובדת, ללא קשר לוותק שלה במקום העבודה יכולה לבקש לצאת לחופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, במקרה כזה יהיה עליה להציג למעביד אישור מרופא הנשים אודות תאריך הלידה המשוער.

במשך כמה זמן זכאית כל עובדת להימצא בחופשת לידה?

זה כבר תלוי בוותק העובדת במקום העבודה:

עובדת שטרם השלימה 12 חודשי עבודה אצל המעסיק עד ליום הלידה –  תהיה זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד. התשלום עבורה ייעשה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים אצל המעסיק עד ליום הלידה – תהיה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 14 שבועות בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ו- 12 שבועות נוספים ללא תשלום. אין חובה לקחת את 12 השבועות הנוספים ומותר לוותר עליהם (כולם או חלקם), בהודעה מראש למעביד. במקרה כזה, המעביד אינו יכול לדחות את חזרתה של העובדת לעבודה ביותר מ- 3 שבועות.

כל עובדת זכאית להאריך את חופשת הלידה בחל"ת – חופשה ללא תשלום, עד כרבע מהזמן בו עבדה במקום העבודה ולא יותר מ- 12 חודשים סה"כ, מיום הלידה. לדוגמא: עובדת שעבדה אצל המעביד במשך שנתיים טרם הלידה, כלומר כ- 24 חודשים, תהיה זכאית לחל"ת של 6 חודשים (רבע מ- 24 חודשים). כלומר, היא תהיה בחופשת לידה "רגילה" של 14 שבועות (בתשלום מהמוסד לביטוח לאומי), ולאחר מכן היא תוכל לקחת חל"ת של 6 חודשים נוספים. במקרה כזה תהיה 'חפיפה' בין תקופת החל"ת לבין 12 השבועות הנוספים של חופשת הלידה. תקופת החל"ת איננה נספרת כוותק ואיננה באה בחשבון בקשר עם זכויות התלויות בוותק במקום העבודה .

עובדת יכולה להודיע למעביד על החלטתה לקצר את תקופת החל"ת, ובמקרה כזה – לא יוכל המעביד לדחות את חזרתה לעבודה למשך יותר מ- 4 שבועות.

האם כל אישה זכאית לקצר את חופשת הלידה שלה במידה ותהיה מעוניינת בכך?

כן. ניתן לקצר את חופשת הלידה מתחת ל- 14 שבועות (ובכל מקרה לא פחות מ- 3 שבועות) רק במקרים הבאים: בהסכמת העובדת ולאחר קבלת אישור רפואי, במקרה שהוולד מת בלידה, או במקרה שהעובדת מסרה את התינוק לאימוץ, או אם מדובר בלידה של אם פונדקאית לפי החוק לנשיאת עוברים. במידה והעובדת מעוניינת לקצר את חופשת הלידה לתקופה הקצרה ממה שהודיעה מלכתחילה למעסיק, על המעסיק לקבל אותה חזרה לעבודה בתוך 3 שבועות לכל היותר.

באילו מקרים תינתן הארכה של חופשת הלידה הרגילה של 14 שבועות? (ללא קשר לחל"ת)

1. לידת יותר מילד אחד (שבועיים נוספים עבור כל ילד מעבר לאחד).

2. עובדת שחלתה ואושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, גם אם לא ברציפות, זכאית להאריך את חופשת הלידה בתקופה השווה לתקופת האשפוז אך לא יותר מ- 4 שבועות.

3. עובדת שתינוקה אושפז לאחר לידתו או במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ- 10 שבועות.

שתי התקופות הנ"ל הן מצטברות, ובלבד שלא תעלינה ביחד על 10 שבועות.

תקופות אלו של הארכת חופשת לידה נחשבות כחופשת לידה לכל דבר ועניין (הן לעניין צבירת זכויות ותק, הן לעניין קבלת תשלום מהמוסד לביטוח לאומי והן לעניין שאר ההוראות והאיסורים החלים במהלך חופשת לידה).

לכתבה על איסור פיטורים בהריון

לכתבה על זכויות נשים בהריון מול המעסיק

צבירת זכויות וותק בזמן חופשת לידה:

היעדרות במשך חופשת הלידה איננה פוגעת בזכויות התלויות בוותק במקום העבודה. העובדת ממשיכה לצבור ותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים, וכן לצורך חישוב הזכאות לדמי הבראה. לעומת זאת, תקופת החל"ת איננה נספרת כוותק ואיננה באה בחשבון בקשר עם זכויות התלויות בוותק במקום העבודה. חישוב הזכאות לדמי חופשה משתנה בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית.

לעניין תשלום זכויות פנסיה במהלך חופשת לידה, על המעביד לשלם את חלקו בזכויות הפנסיה של העובדת, רק במידה והעובדת משלמת את חלקה היא. עפ"י רוב מתבצע התשלום לקופת הפנסיה באופן רטרואקטיבי, עם שובה של העובדת מחופשת הלידה.

ומה לגבי דמי לידה? האם כל יולדת זכאית לדמי לידה?

גם אצל נשים שכירות וגם אצל נשים עצמאיות – הזכאות לקבלת דמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי נקבעת ע"פ התקופה עבורה שולם ביטוח לאומי עבור היולדת, לפני היום בו ילדה (אשר נקרא "היום הקובע").  עובדת ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 חודשים שלפני "היום הקובע" או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שלפני "היום הקובע" תהיה זכאית לדמי לידה. חשוב לדעת, שלעצמאיות יובאו בחשבון רק התקופות בהן עבדו ושילמו את דמי הביטוח הלאומי. על-כן, כדי להימנע משלילת הזכאות לדמי לידה, כדאי להסדיר את כל החובות למוסד לביטוח לאומי לפני "היום הקובע".

עובדת שצברה רק מחצית מן התקופות הנ"ל, תקבל מחצית מדמי הלידה.

איך מחושבים דמי הלידה? האם יש הבדל בחישוב דמי הלידה בין נשים שכירות לעצמאיות?

לעובדת שכירה – דמי הלידה יחושבו לפי ממוצע 3 המשכורות האחרונות שלה.

לעובדת עצמאית – דמי הלידה מחושבים לפי ממוצע 3 החודשים שקדמו ללידה; בשלב ראשון נעשה החישוב לפי מקדמות המס, וכאשר מתקבלת שומה סופית, בסוף שנת המס, במידה וחלו שינויים בהכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב בהתאם לגובה השומה.

מי שהיא גם עובדת שכירה וגם עובדת עצמאית – דמי הלידה ישולמו לה על-פי שתי הכנסותיה, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום (1,432 ש"ח נכון לינואר 2013) ובלבד שצברה בנפרד תקופת זכאות הן מעבודתה כשכירה והן מעבודתה כעצמאית.

איסורים החלים על המעביד בעת חופשת לידה:

1. חל איסור מוחלט להעביד את העובדת במשך חופשת הלידה. עובדת שתסכים לעבוד בזמן חופשת הלידה עלולה להסתכן בכך שהמוסד לביטוח לאומי ישלול ממנה את דמי הלידה. כך, גם עצמאית שתדווח על הכנסה במשך תקופת חופשת הלידה עשויה למצוא עצמה ללא דמי לידה.

2. חל איסור העסקת עובדת בעבודת לילה או ביום המנוחה השבועית ללא הסכמתה במשך ארבעת החודשים שלאחר תום חופשת הלידה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים.

3. חל איסור לפטר את העובדת בעת חופשת הלידה ובמשך 60 יום לאחר חזרתה לעבודה.  חל איסור מוחלט לפטר עובדת בזמן חופשת לידה ו/או בזמן חל"ת לאחר חופשת לידה, ומשרד התמ"ת לא יאשר פיטורים כאלו שכן הם אינם בסמכותו. בנוסף, במשך תקופה של 60 ימים לאחר שובה של העובדת מחופשת הלידה, חל איסור לפטרה ו/או לשנות את היקף משרתה ואת הכנסתה של העובדת, ללא אישור ממשרד התמ"ת.

 היעדרויות מותרות לאחר תום חופשת הלידה:

שעת הנקה

עובדת במשרה מלאה זכאית לשעת הנקה ואין עליה כל חובה להוכיח כי היא באמת מניקה. שעת הנקה משמעותה היא שהעובדת רשאית לעזוב את מקום העבודה לשעה אחת ביום (בהתחלת היום, באמצעו או בסופו), ללא ניכוי משכרה. זכות זו מותרת למשך 4 חודשים מעת החזרה מחופשת הלידה; ראוי לציין כי ניתן לנצל את שעת ההנקה עד לגיל מקסימלי של 10 חודשים. כך למשל, עובדת שהאריכה חופשת לידה בחל"ת וחזרה לעבודה בהיות התינוק בן 8 חודשים, תהיה זכאית לשעת הנקה עד גיל 10 חודשים בלבד. עובדת שחזרה מחל"ת בהיות התינוק בן שנה, כבר לא תהיה זכאית לשעת הנקה.

"משרה מלאה" נאמר לעיל, והפרשנות שהוענקה לתנאי זה ע"י ביה"ד לעבודה היא: משרה מלאה כפי הנהוג במקום העבודה. כך למשל, אם בתחום ההוראה נהוג כי שבוע עבודה הינו שבוע של 24 שעות עבודה שבועיות זוהי "משרה מלאה" של מורות אזי היא מזכה אותן בשעת הנקה.

ראוי לציין כי ישנם מקומות עבודה (כגון עובדי מדינה ומקומות שחלים בהם הסכמים קיבוציים), בהם מותרת שעת ההנקה עד גיל שנה.

האם אישה לאחר לידה יכולה להתפטר ולקבל זכויות של מפוטרת?

כן, בכפוף לתנאים מסוימים. אשה לאחר לידה יכולה להתפטר מהעבודה בהצהרתה כי היא עושה זאת לצורך טיפול בתינוק/ת שנולד/ה, ובמקרה כזה היא תהיה זכאית למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטרה. את הזכות הזאת ניתן לנצל רק עד 9 חודשים לאחר הלידה, ומאחר ויש לקחת בחשבון את הצורך במתן הודעה מוקדמת למעביד בטרם ההתפטרות, כדאי להודיע למעביד לפחות חודש מראש (דהיינו מקסימום עד 8 חודשים לאחר הלידה), על ההתפטרות הצפויה.  אין שום מניעה להודיע למעביד מספר חודשים מראש, ואפילו עוד לפני הלידה, כי בכוונת העובדת להתפטר לאחר הלידה.

מהי "התפטרות על מנת לטפל בילד"? בפסיקה של בית הדין לעבודה פורש, שאין הכרח שהיולדת תשב בביתה ותטפל בילד; גם התפטרות שמטרתה למצוא מקום עבודה קרוב יותר לבית, או נוח יותר מבחינת שעות (משרת אם או חצי משרה למשל), או אפילו מציאת עבודה מהבית על מנת להיות זמינה וקרובה לתינוק, תיחשב כהתפטרות על מנת לטפל בילד ותזכה את היולדת בפיצויי פיטורים.

ומה לגבי הזכאות לדמי אבטלה לאחר התפטרות שכזו?

כעיקרון, התפטרות לאחר לידה איננה נחשבת ל"התפטרות מוצדקת" מבחינת המוסד לביטוח לאומי ויהא על היולדת להמתין 90 ימים בטרם תהיה זכאית לדמי אבטלה. ואולם, קרו מקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי קיבל התפטרויות לאחר לידה כהתפטרויות מוצדקות, למשל, אם היולדת נימקה את התפטרותה בכך שלא הייתה לה ברירה אלא להתפטר מאחר ומקום העבודה מרוחק מאוד מביתה או ששעות העבודה אינן מאפשרות לה משרת אם או שאינן מאפשרות לה להיות ליד תינוקה בצורה סבירה (למשל בעבודה במשמרות).

עו"ד הדר פלד-טל הנה בעלת משרד עו"ד העוסק באופן בלעדי בדיני עבודה וזכויות עובדים. אל דף הפייסבוק של עו"ד הדר פלד – טל

המידע המופיע במאמר מובא לצורך מידע כללי בלבד. המידע מהווה את עמדתו של כותבו ואינו מהווה חוות דעת מקצועית או רפואית. אין המאמר מהווה תחליף לבדיקה רפואית פרטנית או לדעתו של איש מקצוע. האתר או כותב המאמר לא יהיו אחראים לכל תוצאה הנובעת מפרסום תוכן זה או מכך שמי מקוראי המאמר ביצע את המוצע בו, בין אם התייעץ או שלא התייעץ כראוי עם בעל מקצוע בעניינו האישי.

Share.

3 תגובות

  1. Pingback: עו"ד הדר פלד - טל על זכויות גברים בזמני הריון וחופשת לידה

  2. שלום,
    אני עובדת במקום עבודתי כשנתיים וחצי. במקום העבודה שלי טוענים כי אני יכולה להאריך את חופשת הלידה רק ב-12 שבועות (סה"כ חצי שנה). היכן ניתן למצוא אסמכתא בחוק לכך שבאפשרותי לצאת לחל"ת ארוך יותר? (עפ"י המצוין בכתבה, כרבע מהוותק שלי במקום העבודה הנוכחי).
    תודה,
    יפעת

Leave A Reply

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.