איך הרופאה טעתה ואבחנה עיכוב בהתפתחות?

שמי גליה (שם בדוי). ילדתי את הבת שלי לפני כשנה. כשהייתה בת חודשיים בעלי שם לב שהקטנה לא מסתכלת לנו בעיניים. אף פעם. היינו קוראים לה בשם, מנפנפים מולה בידיים, בצעצועים, ברעשנים וכלום. הילדה לא הייתה ממקדת מבט אף פעם. לא עלינו, לא על צעצועים, לא על כלום. חיכינו לגיל חודשיים וחצי, כמעט שלושה כשניגשנו לרופא הילדים.

הגענו אליו לחוצים לגמרי. הוא מצידו בדק אותה, ראה בעצמו שהיא לא ממקדת מבט, לא עליו, לא על צעצועים במרפאה, לא עלינו, לא על שום דבר ואמר לנו בדאגה: "טוב, היא בת חודשיים ושלושה שבועות, זה גיל שכבר צריכים למקד בו מבט". אני ניסיתי להגיד לו שקראתי באינטרנט שעד גיל 3 חודשים, 3 חודשים וחצי זה תקין לחלוטין ושיכול להיות שתוך שבוע שבועיים זה יסתדר מעצמו. אמרתי את זה וניסיתי לראות את תגובתו. הוא מצידו אמר:"נכון, נכון, יכול להיות שאת צודקת, אבל אני חושב שכדאי שתגשו לרופאת עיניים בכל מקרה". כדי להרגיע יותר, הוא גם ציין על ההפניה שנתן לנו כי "המקרה דחוף" וביקש שנאמר במרפאת העיניים שזה דחוף ואמר לנו:"המקרה שלכם לא באמת דחוף, אל תדאגו, פשוט הם עמוסים אז כך יקבעו לכם תור מהר יותר). (מהם הסימנים המפחיתים סיכוי לאוטיזם? ד״ר רחל שטראוסברג מסבירה*)

ברגע שפקססנו את ההפניה מהמרפאה של רופא הילדים למרפאת העיניים אמרו לנו שנגיע מייד למרפאה של רופאת העיניים. ישר מרופא הילדים נסענו עם הפיצית. הגענו, חיכינו בתור שעה ארוכה בה שנינו לחוצים, רבים, מקללים ומרחמים על עצמנו ועליה. נכנסנו. הרופאה בדקה אותה, שמה לה נוזל להרחבת האישונים וביקשה שנשוב לחדר לאחר כחצי שעה. שבנו, הרופאה ערכה את הבדיקות שלה ולאחר כעשרים דקות קבעה חד משמעית:"לילדה שלכם יש עיכוב בהתפתחות הראיה". "מה? שאלנו אותה. מה זה אומר עיכוב בהתפתחות הראיה?" "תראו", אמרה הרופאה "עיכוב בהתפתחות הראיה אומר שכרגע היא לא ממקדת מבט בגיל שכבר תינוקות אמורים למקד מבט ואני מאבחנת זאת כתופעה שנקראת DVM – DELAYED VISION MATURITY. מה זה אומר? שהילדה כרגע לא מתפתחת באופן תקין מבחינת ראיה, ייתכן שזה יסתדר לבד עוד מעט, וייתכן שעד גיל חצי שנה זה יסתדר. וכדי ממש להרגיע אותנו היא הוסיפה: "אנחנו יכולים עכשיו לפתוח ספר ולקרוא על כל התחלואים והבעיות שעיכוב זה יכול להעיד עליהן, אבל עדיף שלא נתעסק בכאלו השערות. בואו אליי לביקורת עוד חודש ונדבר". אני ניסיתי לשאול אותה אם אין סיכוי שהילדה תוך שבוע או שבועיים תמקד בעצמה את המבט (שכן, טרם מלאו לה 3 חודשים אפילו בבדיקה הזו שזהו הגיל בו לפי הספרים אמורים למקד מבט). היא הסתכלה עליי במבט מזלזל ואמרה לי:"ייתכן, וייתכן שלא. נמתין ונראה". חזרו לביקורת עוד חודש.

יצאנו ממנה המומים. כמו כולם, נכנסו בבית לאינטרנט וקראנו אודות כל התסמינים והתרחישים האפשריים למה שהיא ציינה בפנינו ונחרדנו. נפתח בפנינו ספקטרום של מחלות אפשריות, תסמינים והשד יודע מה. היינו שרויים בטירוף של כמה שעות. למחרת התעשתנו. התחלנו לנסות ולאתגר את הקטנה למקד מבט על חפצים ממש קטנים, דוגמת המגנטים שעל המקרר שלנו, בובות מאוד קטנות ואצבעות שהנפנו קרוב קרוב לעיניים שלה. הפלא ופלא! תוך יומיים הקטנה התחילה למקד מבט לחלוטין.

כשבועיים לאחר מכן צלצלה אלי הרופאה המדוברת (שנחשבת לרופאת עיניים מצוינת לילדים, שעם כל המצוינות שלה נתנה לנו אבחנה שגויה לחלוטין) ושאלה לשלומה של ביתי. הסברתי לה בעצבים שהאבחנה שלה הייתה שגויה לחלוטין ושהילדה ממקדת מבט יופי יופי לאחר מס' אימונים קלים. "ממ.. מה את אומרת..יופי, יופי.." אמרה לי הרופא בטון המתנשא שלה ושאלה אצל מי הילדה שלנו מטופלת ונמצאת במעקב בנושא הראיה. עניתי לה בעצבים (באמת שניסיתי להרגיע את עצמי כדי לא להתפרץ עליה עוד יותר):" איזה מעקב? אני אומרת לך שהילדה ממקדת מבט מצוין ושהאבחנה שלך הייתה שגויה". "גבירתי, גבירתי, ענתה לי הרופאה ביהירות, "הילדה דורשת מעקב, אבחנתי היא אבחנתי ולמען הילדה כדאי שתהיו במעקב רציני אצל רופא עיניים". עניתי לה בכעס:"מרגע זה ואילך המעקב של הילדה שלי לא נוגע לך והוא לא עניינך, תודה ושלום".

התוכן עניין אתכם? עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק שלנו והישארו מעודכנים!

אם גם לכם יש סיפור אישי שברצונכם לחלוק שלחו לנו ואולי נפרסם אותו. כתובת המייל שלנו: info@laledet.co.il