גמורים מעייפות ולא מבינים למה התינוק לא ישן לילה שלם?

גם אצלכם התינוק לא ישן לילה שלם ומתעורר הרבה? ש', אמא לשניים, חולקת איך היא הצליחה לעזור לבת שלה לישון טוב יותר בגיל חצי שנה. אם גם אתם גמורים ולא מבינים למה התינוק עוד לא ישן לילה שלם – שווה לקרוא. יש לכם טיפים נוספים איך לגרום לתינוקות לישון לילה שלם? מוזמנים להשאיר בתגובות.

הי לכולם, יש לי תינוקת בת חצי שנה. מאז שהיא נולדה הרגלנו אותה לא להרדם על הידיים, תמיד הקפדנו להניח אותה במיטה, כדי שתדע להרדם באופן עצמאי, ובמהלך שלושת החודשים הראשונים לחייה הייתה נרדמת בקלות בשעה 21:00. מתעוררת לאכול לראשונה בשעה 02:00 וחוזרת לישון עד הבוקר. הכל היה מושלם, עד שהיא הגיעה לגיל 3 חודשים.

בגיל 3 חודשים חלה נקודת המפנה האכזרית – התינוקת הפסיקה לישון. המשיכה להרדם בשעה 21:00, אבל משם התחילה להתעורר כל שעתיים. כל שעתיים צרחה צרחות אימים, דרשה לצאת מהמיטה. אני כמו אמא טובה הוצאתי, , החלפתי חיתול (למרות שלא היה צורך מהותי..), ולא האכלתי כי התינוקת לא דרשה, סתם התעוררה. החזרתי אותה למיטה. ההתעוררות הבאה תמיד הגיעה ב – 01:00 לפנות בוקר. גם שם, מרוב רחמים על הבכי (וחשוב להודות, גם מהפחד שהבכי יעיר את הגדול שלי בן 4) ישר שלפתי מהמיטה, האכלתי (כי הייתי בטוחה שהיא רעבה הפעם, למרות שלפעמים גם בשעה זו היא לא רצתה לאכול), והופ – חזרה למיטה, עד ליקיצה הבאה שלה – תקשיבו טוב, ב – 03:30 לפנות בוקר! ושוב, רחמים על הגדול שכן, הוא צריך בבוקר לקום ליום שלם בגן, וכן רחמים עליה, שאולי היא צמאה, או רעבה, או צריכה חיבוק מנחם. אז שוב, הוצאתי, חיבקתי, נישקתי, האכלתי קצת וחזרה למיטה. היקיצה הבאה ב – 06:00.

יגידו עכשיו המון הורים שזה קשור להנקה ושהיא לא שבעה אז קמה לאכול כל שעתיים, אבל זה לא קשור להנקה או לבקבוק, כי בחלק מההתעוררויות היא בכלל לא דרשה אוכל, סתם רצתה ידיים, כי הפסיקה לבכות ברגע שהרמתי מהמיטה. בנוסף, הייתה תקופה שהיא קיבלה תחליפי חלב באופן כמעט באופן בלעדי, ועדיין לא ישנה, ובתקופות של ההנקה דווקא ישנה לעיתים אפילו יותר טוב. וכן, עשינו לה טקס שינה מסודר, וכן, יש לה סדר יום קבוע, וכן, היא לא מגיעה למיטה "גמורה מעייפות". בקיצור – שלשום החלטתי לשים לזה סוף, אחרי שנתקלתי במאמר מאוד מעניין בפייסבוק.

אז מה היה כתוב במאמר ומה עשיתי עם זה?

בגדול, שני דברים היו חשובים מאוד עבורי במאמר: 1. תינוקות מתעוררים לפעמים בלילה, וצריך לעיתים לתת להם להתבכיין קצת או למלמל, כי לעיתים זו הדרך שלהם להחזיר את עצמם לישון. אם תינוק מתעורר וישר אנחנו מזנקים עליו כהורים דואגים, הוא יתרגל שבכל פעם שהוא מתעורר, מישהו בא אליו, מרים אותו, מאכיל אותו ורק כך הוא יידע להרדם בחזרה. אז תינוקות צריכים לדעת להרדים את עצמם בחזרה לבד, וזאת אמורים להשיג (ע"פ המאמר) על ידי כך שנותנים לתינוק לבכות מעט או "להתלונן" עד שהוא נרדם לבדו, בתוך פרק זמן סביר כמובן (וברור שבתור ההורים אתם צריכים לדעת אם הבכי הוא של סבל אמיתי ומצוקה או סתם "התבכיינות"). כמובן, אם התינוק ממשיך וממשיך אפשר בסופו של דבר לגשת, להרים לרגע, לחבק ולהרגיע שניה ולהניח חזרה במיטה.

תינוק שמתעורר הרבה בלילה וניגשים אליו, מתרגל לכך

עוד נכתב במאמר כי תינוק שמתעורר הרבה פעמים בלילה (בהנחה כמובן וחשוב לשים על זה דגש, שהוא שבע, לא סובל מגזים, ושהחיתול שלו נקי, ושהוא לא סובל מכאבי שיניים נוראיים שגומרים לו את השינה) ומתרגל שמוציאים אותו מהמיטה, יתרגל לקום כל פרק זמן קצר, כדי לאכול או כדי לקבל את מה שאתם מרגילים אותו לקבל כל פעם כשהוא מתעורר (אם הנקה, אז הוא יקום להנקה, אם מים הוא יקום למים, אם הרגלתם שאתם מוציאים ומחזיקים על הידיים, הוא יקום עבור זה וככה הלאה), כלומר, צריך פעם אחת או מס' פעמים לקטוע את ההרגל של הקימה המרובה בלילה – ומשם – הדרך לשינה של לילה שלם מהירה. אבל, וחשוב להבין זאת – יש תינוקות שקמים כי הם באמת רעבים, אז אם הבכי הוא רציני – ייתכן שהתינוק רעב, במקרה כזה, כדאי להאכיל, בשקט (בלי חיוכים או משחקים מיותרים, בלי תאורה כדי שהתינוק לא יתעורר) ולהחזיר את התינוק מיד לישון.

אז איך הלך לי עם יישום המאמר?

ובכן, שלשום בשעה 20:30 בערב, כרגיל, הנחתי אותה במיטה לאחר מקלחת וארוחת ערב. לא נרדמה. התחילה עם הבכיונים, אמרתי לעצמי:"אל תתרגשי, תהיי חזקה, תחזיקי את עצמך לא לגשת. גם בעלי אמר לי לא לגשת, ועזר מנטאלית לחזק אותי. נתנו לה להתבכיין עם עצמה שעה שלמה, כמעט עד 21:30. (כמובן ידעתי שהיא שבעה, שהחיתול לא מלוכלך, שהשיניים לא כואבות וכו'). בסופו של דבר היא נרדמה. בעצמה. נפלתי גמורה גם אני במיטה בשעה 21:30. מכירים את זה שאתם מתעוררים אחרי שינה ארוכה ואומרים לעצמכם:"וואי, כמה זמן ישנתי?!" אז ככה הרגשתי כשהתעוררתי בשעה 01:30 (שינה של 4 שעות רצופות מזמן לא הייתה לי..) מהבכי שלה, ישר זינקתי, כי בכל זאת לא רציתי שהבכי יעיר את הגדול, האכלתי אותה בחושך ובשקט, והחזרתי מיד למיטה. לא החלפות חיתול (היה רק פיפי), לא חיוכים, לא כלום. רק אוכל ורק בשקט. התעוררתי בפעם הבאה כשהיה אור בחוץ. חשבתי שאני מדמיינת. הצצתי בשעון, 06:20. לא יכול להיות! ואתמול – נרדמה בשעה 19:30 אחרי מלמולים ובכיונים קטנים של עשרים דקות, התעוררה לראשונה בשעה 01:00, אכלה וחזרה לישון עד 05:45! בקיצור – תנו לתינוק קצת להתבכיין, לא יקרה לו כלום, תאמינו לי. תוודאו כמובן שהצרכים שלו ממולאים ואם כך הדבר – אל תהססו, כי אם אתם ניגשים כל הזמן ועל כל פיפס או בכי קטן, אתם גם מעייפים את עצמכם וגם מעייפים את התינוק שמתרגל לקום כל הזמן.

מהי שיטת הרם הורד להרדמת תינוקות וכיצד מיישמים אותה?

התינוק לא מצליח להרדם? הנה מס' דברים שכדאי לבדוק

איך מנהלים נכון סדר יום לתינוק?