קשיים בהרדמה של התינוק
קשיים בהירדמות של תינוקות יכולים להיות קשורים פעמים רבות להתנהגות ההורים כלפי התינוק. כן, כן, תתפלאו. אמא של דניאל מספרת לי: "דניאל בן 8 חודשים. מאז שנולד לא ישן לילה רצוף.. בחודשים האחרונים המצב החריף ומתעורר בערך כל שעתיים. ההרדמות בערב לוקחות קרוב לשעה, ומלוות בבכי. בסוף מרוב עייפות ובכי הוא מתמוטט על הידיים שלי ונרדם .. (כנסו לפוסט הזה לקרוא 10 טיפים חשובים לגבי איך מרדימים תינוק)
"אני באמת לא מבינה למה זה קורה .יש לו חדר נעים ושקט, מיטה שמתאימה לו, אנחנו עושים לפני ההשכבה אמבטיה ועיסוי, הוא מקבל בקבוק, אני שמה לו את המוצץ בפה . כשהוא מתהפך לבטן אני הופכת אותו מיד שוב לגב ומקרבת אותו למגן הראש. כשהוא בוכה ופולט את המוצץ אני מיד מחזירה לו אותו שוב לפה…למה הוא לא נרדם?"
אמא של דניאל לא לבד. הרבה הורים מתמודדים עם קשיים דומים סביב נושא השינה של ילדיהם. מייד אסביר מה הסיבות למצב ומה כדאי לאמא של דניאל ולכם כהורים לשנות כדי להגיע לשקט סביב נושא השינה.
מתינוק חסר ישע לפעוט שמתחיל להיות עצמאי
השנה הראשונה לחיים של התינוק שלכם היא בלי ספק השנה המרגשת מכולן. קצב השינויים מסחרר. תוך שנה אחת הוא הופך מתינוק קטנטן וחסר אונים שבקושי מודע למתרחש סביבו לפעוט שזוחל, יושב , עומד ולפעמים כבר הולך. בסוף השנה הוא כבר מפיק הברות ומילים ראשונות, מכיר היטב את הדמויות המטפלות בו, משחק ופעיל. מבחינה רגשית, הולכת וגדלה היכולת של התינוק להיפרד מאחרים כדי לחקור את העולם בצורה עצמית . הוא מסוגל להתמודד עם רמות גדלות והולכות של המציאות, על כל גווניה, כולל תסכול וסיפוק מושהה של צרכים.
תינוק בגיל 5 חודשים הנו לרוב בעל היכולות הפיזית והפסיכולוגיות המאפשרות לו, בתנאים הנכונים, הירדמות עצמאית
גם בנושא המוכנות הפיזיולוגית והפסיכולוגית להרדמות עצמית ושינה טובה ורציפה חלים שינויים גדולים, והחל מגיל 5 חודשים יש לתינוק מספיק מלטונין (הורמון השינה) ויכולת ויסות רגשי עצמאי המאפשרות לתינוק ללמוד איך להירדם בכוחות עצמו.
העברת האחריות מההורים בנושא השינה ובכלל – למה היא חשובה כל כך?
הרבה פעמים ההורים רואים שהתינוק שלהם מתפתח אבל עדיין קשה להם להפנים מבחינה רגשית שאכן חל שינוי. כתוצאה הם ממשיכים להתייחס לתינוק שלהם כחסר אונים ולעשות הכל במקומו. הכוונה שלהם כמובן טובה – להקל על התינוק ולמנוע ממנו תסכולים – אבל חשוב להבין שיש לזה גם מחיר. ברגע שההורים ממשיכים לעשות עבור התינוק דברים שהוא כבר יכול להתחיל ללמוד לעשות בעצמו הם בעצם מונעים מהתינוק התנסויות חשובות ומעכבים את ההתפתחות שלו. כדי שהתינוק יתפתח ויוכל לממש את היכולות החבויות בו ההורה חייב להתחיל לאט לאט לסמוך עליו יותר, להעביר אליו את האחריות ולא להשאיר הכל בידיים שלו.
אל תעשו בשביל התינוק או הפעוט מה שהוא יכול לבצע בעצמו
כמו שראינו בדוגמא של דניאל, אמא שלו לא מאפשרת לו להתנסות בלקיחה עצמאית של המוצץ או במציאת התנוחה הנוחה עבורו במיטה. היא עושה הכל בשבילו, וזה כולל הכנסה של המוצץ לפה, למרות שבגילו הוא בהחלט מסוגל מבחינה מוטורית ללמוד לבצע את הפעולה הזו בעצמו. יכול להיות שבהתחלה יהיה לו קצת קשה, והוא יכניס את המוצץ הפוך ויהפוך להיות עצבני ומתוסכל, אבל אחרי אימון מספיק אין ספק שהוא יוכל להיות עצמאי לגמרי. אותו הדבר לגבי התנוחה במיטה – דניאל כבר יודע להתהפך בצורה עצמאית מהבטן לגב ומהגב לבטן ואין צורך להתערב בתנוחה שלו. להפך, כחלק מהעצמאות שלו בנושא השינה הוא חייב לבדוק איך הכי נוח לו להירדם ושההורים לא יכתיבו לו את התנוחה במיטה.
אין תחליף לבטחון ותמיכה מההורים, בכל שלב
האם זה אכן יקרה? הכל תלוי ביכולת של אמא של דניאל לסמוך עליו מספיק כדי להעביר אליו את האחריות לנושאים האלה, להרגיע אותו כשלא מצליח לו / הוא נכנס לתסכול, אבל לא לעשות את הדברים במקומו. אין תחליף לבטחון ולתמיכה שהילד מקבל מההורים. רציתי להבהיר משהו חשוב. יתכן שאתם מתרשמים שברגע שהעברתם את האחריות לילד שלכם התפקיד שלכם כהורים הסתיים. ההפך הוא הנכון! כהורים, אתם עדיין מהווים את הדמויות החשובות ביותר בחיי ילדיכם ורק בעזרת התמיכה שלכם והביטחון שתשרו עליהם הם יוכלו להתפתח בצורה טובה ולהפוך לעצמאיים. זה נכון לכל התחומים שבהם הם מתפתחים (כמו הליכה, אכילה של מוצקים, משחק ) וכמובן גם לשינה.
אל תשאירו את התינוק לבכות במיטה, זו לא הדרך הנכונה
אי אפשר פשוט להניח את דניאל במיטה שלו ולצאת מהחדר. הוא בלי ספק יבכה ויאותת להוריו שהוא צריך אותם כי הוא לא יודע עדיין איך להירדם בצורה עצמאית. התפקיד של ההורים הוא לעזור לו ללמוד איך לעשות את זה. רצוי להתקדם צעד אחר צעד, בקצב של דניאל. בהדרגה דניאל יהפוך לפחות ופחות תלוי בהוריו ויותר ויותר עצמאי בנושא השינה. מה שיאפשר למידה טובה של היכולות החדשות הוא שההורים יתנו לדניאל מענה תמידי, מיידי ומלא לקושי או בכי שלו. רק כך ייוצרו אצלו בטחון בהורים ובזמינותם, מה שיעזור לו להתמודד עם האתגרים הנוכחיים. במקביל ההיענות לבכי תשפיע על האמון שלו בזולת וגם על רמת בטחון העצמי שלו כאדם שראוי לאהבה ויכול להנות מיחסים בין אישיים טובים.
אז מה עושים כדי לעזור לתינוק להירדם באופן עצמאי?
האם התינוק שלכם כבר בן 5 חודשים או יותר? אם לא – המשיכו לעזור לו עם ההירדמות. אם כן – אפשר להתחיל לעבוד על רכישה של יכולות הירדמות עצמאיות ושינה רציפה.
העבירו אחריות לילד – אל תמשיכו לעשות דברים שהוא יכול לעשות בעצמו. במקום, העבירו אחריות ועזרו לו ללמוד איך להפוך לעצמאי, תוך עידוד ותמיכה מתמידים. לדוגמא, בנושא המוצץ , יש להתחיל בכך שתציעו לתינוק לקחת את המוצץ בעצמו מכף היד המושטת שלכם. אם מתקשה מרגיעים ומציעים שוב. אפשר גם לעזור בהתחלה קצת בכיוון של המוצץ לפה אבל הרעיון הוא שהאחריות עברה אליו, ואם הוא באמת רוצה מוצץ הוא צריך לעשות מאמץ מודע כדי שזה אכן יקרה.
אורית היימר יועצת שינה בשיטת לילה טוב
התקדמות בצעדים מדורגים ובקצב המותאם לילד שלכם – אל תצפו לשינוי בן לילה. דברים טובים לוקחים זמן.
והכי חשוב – הקפידו על מענה תמידי, מיידי ומלא לקושי או בכי של התינוק – לעולם אל תתעלמו ממנו. זה הבסיס להכל.
הכותבת היא אורית היימר, יועצת שינה מוסמכת בשיטת "לילה טוב"
