למה כולם אומרים לך שנורא כיף לך שאת בחופשת לידה ולא מבינים איך את לא נהנית מכל רגע ורגע? בואי נחשוב על זה רגע: בואי נראה אותם בריצה סביב הזנב של עצמם ועושים כל יום, מדי יום, במשך רוב היום: כביסות, קניות, החלפות חיתולים, קקי, פיפי, החלפות בגדים, הגעה נוספת לסופר פארם, ושוב כביסה ושוב הרתחות בקבוקים ומים.. ומה עם הבעל? צריך לבשל לו משהו כי כנראה שהוא יחזור מהעבודה רעב נכון? או שאם זו לא חופשת הלידה הראשונה שלך, ויש לך כבר ילד או רחמנא לצלן ילדים (רבים!) צריך לבשל כמויות לכולם לא? בקיצור – מ-ר-ת-ו-ן! מי הבנאדם שהחליט שהתקופה המטורפת הזאת נקראת "חופשת לידה", מי?
אז איך מוצאים זמן לנשום בחופשת הלידה?
1. מנסים לשמור על שגרה מסוימת – כשהתינוק ממש קטן, בן פחות מחודשיים, קשה מאוד לשמור על שגרה, עד אז צריך להתאפק ולא לקרוס. החל מגיל חודשיים לדעתי אפשר לנסות ולהנהיג שגרה מסוימת בבית ובשגרת היום של התינוק. מומלץ להתחיל את היום באופן רגוע בבית, במשחקים ובשירים ולאחר מכן לצאת לטיול ולבלות עד שעות הצהריים בחוץ. כך התינוק מתעייף וישן יותר טוב את שנת הצהריים (בה את הולכת לבלות ב – תחזיקי חזק! כן,כן, ניחשת נכון: כביסות, כלים, הרתחות בקבוקים והחלפות מצעים!), הוציאי את התינוק החוצה במשך היום ותראי שהכל ייראה יותר טוב, כי נורא קל ליפול לדיכאון בתוך הבית לבד. בנוסף, אם יוצאים לטיול עם התינוק אפשר לדבר בטלפון או להסתמס בחופשיות – כי כשהתינוק בעגלה הידיים שלך פנויות (הכל יחסי,כן?) ואז את בהחלט יכולה לדבר עם חברה או עם אמא שלך בטלפון או להסתמס (או אפילו לקרוא עיתון או ספר בחוץ, אם את ממש מתארגנת מראש או אם יש לך סבלנות..)
איך מתמודדים עם העייפות בחופשת הלידה ועם זה שהבית מבורדק ומלוכלך? מתי מנקים?
אז ככה: לאחר החזרה מהטיול של שעות הבוקר – נסי להשכיב את התינוק לישון לשנת צהריים פלוס מינוס באותה השעה מדי יום. נכון, צריך להתחיל להתרגל שכאשר התינוק ישן שנת צהריים את צריכה לבצע בחירות קשות – או לכבס, או לנקות, או לסדר, או כלים או כביסות או פשוט ללכת לנוח יחד איתו. זו לחלוטין בחירה שלך אבל מנסיון רב – בחודשיים – שלושה הראשונים עדיף לאגור כוחות וללכת לישון יחד עם התינוק. בחודשים הראשונים אחרי הלידה הבית שלך ככל הנראה במרבית הזמן ייראה כמו מחסן, מלוכלך, מבורדק ומסריח, אבל עדיף ככה מאשר שתגמרי את עצמך ולא תנוחי אפילו דקה. הכי חשוב להחזיק את הראש מעל המים ולשרוד את הימים. הנקיון יחכה (ואם לחמתך או לאמא שלך יש בעיה עם זה, חבל מאוד). עם הזמן תלמדי לסדר את היום יותר טוב ותספיקי יותר. אל תחמירי עם עצמך. עדיף שתשני כשהתינוק ישן כי לפעמים אין לדעת מתי תזכי לישון שוב…
מסתובבת הרבה בחופשת הלידה? מוזמנת לקרוא את הפוסט שלנו על איפה כדאי לקנות בגדי תינוקות
לאחר ההתעוררות משנת הצהריים, נסי עוד קצת משחקים, ארוחות ומקלחת, ונסי להכניס את התינוק למיטה לקראת השעה שמונה בערב. זה עושה לתינוקות סדר יום ומכניס אותם לשגרה ואמהות רבות העידו כבר שזה גרם לתינוק לישון יותר טוב בלילה! באחריות! בנוסף, זה גם מקרב אותם יותר מהר ל-לישון לילה שלם! (ואני מדברת על שלם שלם לגמרי! לא על 5 שעות רצוף.. אלא על שמונה בערב עד שש בבוקר! לא היית לוקחת?)
2. להגדיר מראש מה עושים מתי – בהנחה שעברנו בשלום את שלושת החודשים הראשונים עכשיו כבר הרבה יותר קל לקבוע שגרה. את יכולה לקבוע עם בעלך יום אחד שבו אולי יבוא מוקדם מהעבודה וזה יכול להיות היום שבו תבשלי לדוגמא עבור כל השבוע.. או אפשר לנצל את שישי בבוקר כאשר הבעל יכול לשעשע את התינוק ואת יכולה לבשל/לצאת עם חברה לקפה/ ללכת להתאמן בחדר כושר או כל מה שבא לך לעשות! זכרי – החודשים הראשונים קשים אבל אח"כ יותר קל לחזור לחיים. מנסיון.
אז איך משלימים עם זה שעכשיו את אמא בחופשת לידה ואין לך ממש זמן לעצמך?
פשוט אין ברירה. צריך להבין, זו תקופה קשה שעוברת יחסית מהר. חופשת לידה רגילה (14 שבועות) טסה. מי שמאריכה עושה זאת בדרך כלל מרצונה ואז כנראה יודעת למה היא האריכה, אבל 14 שבועות עוברים טיק טק. תשלימי עם זה שאת כרגע נדחקת הצידה, התינוק לוקח את כל תשומת הלב והמשאבים, אבל אל תנסי להלחם בזה ולהתרגז. אין טעם, זה לא יעזור לך. קבלי את זה כעובדה ותנסי לשפץ ולהשקיע בעצמך מתי שאת רק יכולה – מרחי קרמים בערב לפני השינה (אפילו אם עכשיו נדנדת את התינוק במשך שעתיים על הידיים), מצאי מתישהו זמן לקפה עם חברה, נסי להשקיע זמן בטיפוח היחסים עם אמא/אבא/דודה שלך, יו ניים איט. בנוסף, זו תקופה שאפשר להכיר בה מלא חברות חדשות. בטיפת חלב, בקניון הקרוב למקום מגורייך, בטיול ברחוב עם העגלה. מה שלא תעשי, אל תרחמי על עצמך! כולן עוברות את זה ואפשר גם אפילו לנסות להנות מזה. לא, לא התכוונתי להנות מהקקי, פיפי, פליטות, גזים, חוסר שינה, אלא לזה שאין לך בוס על הראש בתקופה הזו, את לא חייבת כלום לאף אחד חוץ מלתינוק שלך. מה, לא עדיף בוס תינוק מאשר בוס אמיתי לתקופה?
הכותבת היא אמא בחופשת לידה שלישית, אמא לשתי בנות ובן.
אלה
למה האשה צריכה גם להתאושש מהלידה, גם לטפל בתינוק יום שלם בעצמה וגם ׳לבשל לבעל׳, לכבס ולנקות? מה זה הגישה הארכאית הזאת ?
למה ללמד נשים איך להתמודד עם כל העומס והמטלות ש״נועדו״ להן במקום ללמד *זוגות* איך לחלוק במטלות ולקחת אחריות משותפת כשהם מביאים *ביחד* ילד?
וגם אם אחד במני הזוג רק מפרנס ואחד רק נשאר עם התינוק – למה זה כלכך מובן מאליו שהאישה היא זו שבבית?
אם כבר לכתוב כתבות שיעזרו לאשה במצבים המיוחדים והמאתגרים של הלידה, הייתה מצפה שתיקחנה בחשבון מציאות קצת יותר ורסטילית ושיוויונית. ולא לחנך נשים להשלים עם המציאות הלא שוויונית.